The Church of Economics: 'Capital and its Crisis', a Book by Shimshon Bichler and Jonathan Nitzan

שמשון ביכלר ויהונתן ניצן פרסמו באחרונה את ספרם "ההון ושברו" (פרדס, 2022, 602 עמ'), בו הם דנים במשותף בתהפוכות כלכליות ותיאורטיות עדכניות. הספר ראה אור כעשרים שנה לאחר שספרם "מרווחי מלחמה לדיווידנדים של שלום" הכה גלים בחוגים הביקורתיים בישראל. בעשרים השנים האחרונות פרסמו ביכלר וניצן כמה ספרים ועשרות מאמרים באנגלית. בין השאר, ייסדו באוניברסיטת יורק בטורונטו אסכולה כלכלית חדשה, אשר עוררה דיונים סוערים בקרב כלכלנים ברחבי העולם. למרות ששורשי המחקר האמפירי של ביכלר וניצן נטועים בכלכלה הישראלית , בישראל דווקא לא שמעו על מחקרם. הספר החדש בעברית הוא אפוא קריאת חובה עבור כלכלנים ביקורתיים. מדובר בספר מאתגר לקריאה. סגנון הכתיבה הציני ואף הלעגני של ביכלר וניצן לא מתחנף לקוראים. כדי להבין את הספר נדרשת מידה ניכרת של צניעות וסבלנות, וגם גישה נכונה – יש לקרוא אותו כרומן בלשי .הספר אינו מספק תשובה לתעלומה, אלא מלמד את מלאכת הבילוש. באמצעות 82 תרשימים המבטאים מחקר אמפירי בן עשורים, מזמין הספר את הקורא לפענח את נתוני הכלכלה ולהסיק מסקנות בעצמו. מחציתו הראשונה של הספר היא ביקורת נוקבת על תיאוריות כלכליות קיימות. קריאת 300 העמודים הראשונים תבטיח לכל סטודנט לכלכלה בישראל ציון 100 בכל קורס מבוא (את המתמטיקה והסטטיסטיקה עליו ללמוד בכל זאת). זאת בתנאי שיצליח להתגבר על תחושת הקבס העולה כאשר מורדת המסיכה מפניה של הכלכלה הניאו-קלסית השמרנית. קוראים שמאליים ייהנו מאוד מהביקורת על הכלכלה השמרנית, אך גם להם צפויה הפתעה לא נעימה: הספר מפנה ביקורת גם כלפי הכלכלה המרקסיסטית, ומנסה להפריך ביסודיות את עיקריה. גם כאן משתמש הספר באותה דקדקנות מדעית, אך גם צינית ולעגנית, שבעזרתה הוא מבקר את הכלכלה הניאו-קלאסית. חלקו השני של הספר מציג תיאוריה כלכלית מורכבת, הבנויה על כלכלה פוליטית מוסדית מבית מדרשו של תורסטין ובלן. נוסף לכך, שזורים בו ניתוחים מרקסיסטים של סוויזי, קלצקי, ברן ועוד רבים. התיאוריה נבנית בהדרגה בעזרת ניתוח כלכלי-פוליטי של נתונים אמפיריים. בדרך מוצעים כלים לניתוח ואף חיזוי מגמות כלכליות. ביכלר וניצן חוקרים את ההון ככוח. הם מנתחים את המבנה והתפקוד של תאגידי הענק, הממשלות וציבור המשקיעים העשירים. הספר חושף את האסטרטגיות של השחקנים הגדולים והחזקים ביותר בכלכלה העולמית – הם מתחרים זה בזה, אך גם משתפים פעולה; הם מייצרים ציות וכניעות בקרב הציבור הרחב, אך מוכנים להסתכן בהתרת הרסן כדי להתמודד עם משברים.