תקציר בעברית: אזרח אוסטרלי התיישב שנים רבות בברזיל וניהל בה את חייו האישיים והעסקיים. משבגרו בניו, הם שבו לאוסטרליה, מדינת אזרחותם, אך הוא המשיך להתגורר ולנהל את חייו בברזיל עוד שנים רבות. במותו בשיבה טובה בברזיל הותיר אחריו נכסי מקרקעין רבים בגיאורגיה. מאחר שלא הותיר אחיו צוואה, פנו בניו לבית המשפט באוסטרליה כדי לקבל צו ירושה כדין על נכסי אביהם. בית המשפט הפעיל, כמתבקש, את כללי ברירת הדין בירושה האוסטרליים. בהתאם לכללי ברירת דין אלה, על ירושתו של אדם יחול דין מקום מושבו בעת מותו. מאחר שמקום מושבו של הנפטר היה ברזיל, ניגש בית המשפט האוסטרלי לבחון את דיני הירושה בברזיל כדי להחילם על העניין.לאחר ששמע עדות מומחה לדיני הירושה בברזיל, נודע לבית המשפט, כי לפי דיני הירושה בברזיל יחול דין מקום נכסי המקרקעין על נכסי המקרקעין הכלולים בירושה. מאחר שנכסי המקרקעין מצויים בגיאורגיה, שוב נקרא להעיד מומחה לדין הזר, אך הפעם מומחה לדיני הירושה בגיאורגיה. לאחר ששמע עדות מומחה לדיני הירושה בגיאורגיה, נודע לבית המשפט, כי לפי דיני הירושה בגיאורגיה יחול דין מדינת אזרחותו של הנפטר בעת מותו. מאחר שהנפטר החזיק באזרחותו האוסטרלית ביום מותו, כי אז על בית המשפט להחיל את הדין האוסטרלי, אולם הדין באוסטרליה מפנה לדין בברזיל, המפנה לדין בגיאורגיה, המפנה לדין באוסטרליה וחוזר חלילה.מצב זה מעורר את הקושי הבסיסי במסגרת ענף ברירת הדין של כללי מתקל הדינים, כלומר מהו הדין הרלוונטי האמור לחול על העניין (ירושתו של אדם במקרה זה). קושי זה אינו ייחודי לתחום משפטי מסוים דווקא, אלא כי הוא עשוי להתגלע במכלול רחב של תחומי המשפט. כך למשל, חוזה שנכרת בדרום סודאן שבו הסכימו הצדדים על תחולת הדין של מדינת האיטי. בית המשפט הדני מחיל את כללי ברירת הדין בחוזים של דרום סודאן, לפיהם יש ליתן תוקף להסכמת הצדדים, וניגש להחלת הדין של מדינת האיטי, אולם דין זה מחיל על חוזה את דין מקום כריתת החוזה, כלומר את הדין של דרום סודאן. במצב זה מפנה הדין בדרום סודאן לדין בהאיטי, המפנה לדין בדרום סודאן וחוזר חלילה.במצבים מסוג זה יש להסתייע בכללי מתקל הדינים, הכוללים גם את ענף ברירת הדין, שכן כללי מתקל הדינים (conflict of laws) מיועדים להתיר את הסבך באשר לתחולת הדין הרלוונטי על העניין הנדון. התרת הסבך בסוג זה של מקרים מחייבת התייחסות עניינית והולמת לשאלת ההפניות וההפניות החוזרות (renvoi). בשל קשיי סיווג או התעלמות ממשמעות הסיווג נוצרו גישות שונות לפתרונם של קשיים מסוג זה, וגישות אלה מביאות לידי תחולתם של דינים שונים על אותם עניינים בידי בתי משפט שונים. מצב זה מהווה כר להעצמת תופעת אפשרויות בחירה מתופללת (מניפולטיבית) מבחינת בעלי הדין בבחירת הדין החל (forum shopping) תוך ניצול לרעה של אפשרות זו בידי הצד היוזם את ההליך המשפטי.עם זאת, גם תופעת הבחירה המתופללת הנה אך בעיה משנית לעומת הבעיה הקשה של היעדר אפשרות הכרעה במקרים רבים באשר לדין האמור לחול על העניין הנדון בבית המשפט. במאמר זה ייטען, כי סיווגם המדויק של כללי מתקל הדינים, לרבות כללי ברירת הדין, מונע את התפתחותן של הגישות השונות והסותרות דלעיל ויש בו כדי להתוות פתרון אחד, אחיד, קוהרנטי ויעיל לסוג זה של קשיים. באופן כללי ניתן לתאר את הטיעון במאמר זה כטיעון היורד לשורש מהותם של כללי מתקל הדינים. במסגרת זו ייטען, כי כללי מתקל הדינים הם חלק מן המשפט הדיוני הפנימי של המדינה. ברירת הדין המוכרת בעולם באופן גורף בעניינים דיוניים מתייחסת לדין הפורום (lex fori), על כן בעניינים דיוניים שומה על בית המשפט להחיל את הדין המקומי במסגרתו הוא פועל (דין הפורום).כללי ההפניות וההפניות החוזרות הם חלק מכללי ברירת הדין או מתקל הדינים, לכן הם כללים דיוניים, וזאת בשונה מן הכללים המעצבים את מהותו של ההסדר המשפטי (אופן חלוקת הירושה, כללי כריתת החוזה, כללי החבות בנזיקין וכיוצא בכך). כפועל יוצא, באופן מסתבר, יש להחיל על כללים אלה את דין הפורום בלבד, ואין ניתן לשקלל במסגרת זו את הכללים הדיוניים הקיימים בדין הזר. כך, כפי שבית המשפט הישראלי המחיל על עניין חוזי את הדין האמריקאי, לא יחיל במסגרת זו גם את שיטת המושבעים האמריקאית, שכן היא חלק מן הדין הדיוני האמריקאי, כך לא יחיל בית המשפט הישראלי את כללי ברירת הדין של הדין האמריקאי. התוצאה המשפטית היא, כי בית המשפט הישראלי יתחשב בהפניות לדין הזר הכלולות בדין הישראלי בלבד, שכן הן חלק מדין הפורום הישראלי החל עליהן בתורת דין הפורום, אך לא יתחשב בהוראות הפניה הכלולות בדין הזר
