<p dir="rtl">תקציר בעברית: מאמר זה מציג ומפתח מודל של חוזים רגולטוריים לתיאור הסכמות שנערכות בין רגולטורים לחברות מפוקחות, בדבר תנאי הרגולציה. הסכמות אלו משקפות את שינויהגישה במדינה המינהלית ממשטר לממשל, שידוע בכינוי New Governance . באמצעותדיאלוג בין הצדדים, מעוצבת ונקבעת חליפת רגולציה מותאמת אישית למפוקח, בשלושתרובדי הרגולציה: הסדרת הכללים, הפיקוח עליהם והאכיפה.</p><p dir="rtl">המאמר מדגים את מודל החוזים הרגולטוריים בשוק הפיננסים בישראל — בעיקר בבנקיםובבתי השקעות. הדוגמה הראשונה נוגעת להסדרי אכיפה, במסגרתם מסכימים רגולטוריםשלא לנקוט באמצעי אכיפה נגד גופים פיננסיים מפֵרים בתמורה להתחייבותם של הגופיםלהפסיק את הפעילות המפֵרה, לנקוט פעולות ארגוניות, ובכלל זה חילופי־גברי, ולשלם קנסות כבדים. הדוגמה השניה עוסקת בהסכמות בנוגע לשלב ההסדרה, שנערכו בין המפקח על שוק ההון לבין בנקים שונים ערב כניסתם לתחום הייעוץ הפנסיוני. במסגרת זו ניתן לכלבנק רישיון ייעוץ פנסיוני לאחר קיום משא־ומתן עמו על תנאי הפעילות העתידית, רמת השירות שתינתן ללקוחות ואופי הציות להוראות רגולטוריות שונות בתחום.</p><p dir="rtl">הדוגמאות ממחישות את מאפייניהם של החוזים הרגולטוריים בשווקים פיננסיים: הסכמה, רגולציה מותאמת אישית, רמת פורמאליות נמוכה, רמת פומביות ושקיפות נמוכהוהחלפת תמורה. המאמר סוקר מאפיינים אלו ולאחר מכן עובר לתיאור האתגרים שהחוזיםמעוררים במישור הלגיטימיות המשפטית, הלגיטימיות הדמוקרטית והלגיטימיות הפוליטיתשלהם. מבחינה משפטית, הדיון מתמקד בשאלות מתחום המשפט המינהלי שעוסקות במידתההתאמה של ההסכמות לעקרון שלטון החוק, לעקרון חוקיות המינהל ולפירמידת הנורמות;במתחם שיקול הדעת שיש להעניק לרשות; וברמת ההתחייבות המשפטית שנוצרת לצדדים.הדיון בלגיטימיות הדמוקרטית עוסק ברמת השקיפות וברמת הפומביות הנאותה שיש להחיל על ההסכמות. עניין זה מתקשר גם לבעיית הלגיטימיות הפוליטית־מוסדית של החוזים, שגלומה בחשש מפני השפעה של מניעים זרים על ההסכמות, ברוח תורת הבחירה הציבורית Public Choice. המאמר מציע קווי מחשבה ראשוניים לשיכוך הבעיות, בהם: הסדרה בדין, תיבנות ההליך המינהלי, פיתוח דיני חוזים רגולטוריים ופיקוח שיפוטי.</p><p dir="ltr">
