ריאיון עם שמשון ביכלר (Interview with Shimshon Bichler)

מהריאיון: "בתוכנית אוסלו היו הרבה פנטזיות מגלומניות, מהסוג ששמעון פרס אוהב להפיץ. מאחר שאי אפשר היה סתם ככה, פשוט ולעניין, לסגת מכל השטחים, ובעיקר לפנות בבת-אחת את כל ההתנחלויות והתשתית הענקית שבוזבזה שם במשך עשרות שנים – היו מוכרחים להפוך את הדבר הפשוט הזה, כמו למשל (רעיון מטורף לחלוטין) לאפשר מעט עצמאות לפלסטינים במעט שטח שנותר להם, לעניין שולי. לא. הרי לא יתכן שעסקי 'הביטחון הלאומי' שכה שקדו לטפח, יתגלו כסתם בועה: היה צריך שמאחורי העניין הפשוט הזה תהיה תוכנית גדולה, 'חזון', שמאחוריו מסתתרת תוכנית עיקרית, מהממת ומתוחכמת, גלובלית ומה לא. מעט מאד בני-אדם טרחו לקרוא את מסמכי אוסלו ופאריס, והאמת היא שההסכמים הללו, אם אפשר לכנות בשם כזה תכתיבים בין כובש לנכבש, הוכנו באופן גרוע, בחשאי, על ידי בני אדם שכל חייהם הסתכמו באינטריגות עלובות. אבל אין לכך שום קשר לעניין העיקרי: הסכם בין ישראל והפלסטינים אינו זקוק ליותר מעמוד אחד מודפס, שבו הישראלים מכירים במדינה עצמאית פלסטינית לפחות בגבולות 4 ביוני 1967, ומתחייבים להסתלק מכל השטחים תוך 24 שעות. השאר, כמו כדאיות של שני צדדים ריבוניים ועצמאיים, להגיע לשיתוף פעולה מסחרי, או הסדרי סחר ותנועה, זה כבר עניין למשא-ומתן מאוחר, ובתנאי ששני הצדדים מעוניינים בכך."